בטכנולוגיה שקיימת כיום, טיסה למאדים תימשך כחצי שנה (לכל כיוון…) והיא תתאפשר רק בנקודת זמן ספציפית שבה המרחק בין כדור הארץ למאדים הוא מינימלי והתנאים הם אופטימליים ולכן סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, רוצה לבנות רקטה חדשה שיכולה להגיע למאדים תוך חודשיים בלבד וכך, בנוסף לחיסכון בזמן, יחסכו גם מיליארדי דולר.
הצורך בהנחתת בני אדם על מאדים, הביא איתו אינספור אתגרים, כולל הצורך להעביר במהירות מטענים גדולים אל מאדים וממנו ולצורך כך, נאסא משקיעה בפיתוח מערכת הנעה המשתמשת בכוח גרעיני ליצירת פרצי פלזמה (Pulsed Plasma).
פרץ פלזמה הוא למעשה התפרצות/דחף של חלקיקי גז שמשמשת ליצירת דחף עבור חלליות.
במקום רקטות כימיות "רגילות", אשר שורפות דלק, מערכות הנעה מבוססות פלזמה, מנצלות שדות חשמליים כדי להאיץ גזים (כמו קסנון או קריפטון) לתוך החללית ולאחר מכן, החללית מוציאה את הפלזמה הזו דרך הפליטה שלה, כדי להניע את עצמה דרך החלל חסר המשקל.
אנשים רבים חושבים בטעות שחללית, נדחפת למעלה וקדימה על ידי פיצוץ גזים, אבל ההיפך הוא הנכון: חלליות פולטות גזים למטה, כלומר אחורה לכיוון כדור הארץ וכדור הארץ, בתגובה, הוא זה שדוחף את החלליות למעלה וקדימה לכיוון החלל החיצון.
זה בדיוק אותו רעיון כמו בכביש וגם בנושא זה יש שגיאה נפוצה של אנשים רבים שחושבים שהמנוע של מכונית הוא זה שדוחף את המכונית קדימה. אבל זה ממש לא נכון…
המנוע של המכונית דוחף את הגלגלים אחורה ומי שדוחף את המכונית קדימה, הוא: הכביש…
כל מי שלומד פיזיקה בכיתה ט', מכיר את החוק השלישי של אייזק ניוטון שקובע שכאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון. הפעולה והתגובה הם שני כוחות שווים ומנוגדים הפועלים על שני גופים שונים, לכן הם לא יכולים לבטל זה את זה"
אגב, לסבא שלי הייתה גירסה שונה לחוקים של ניוטון. הוא היה אומר ש:
"גוף שנמצא במנוחה, ישאר במנוחה עד שאשתו תמצא לו משהו אחר לעשות." 😀
אם וכאשר תבשיל הטכנולוגיה של פרצי פלזמה, היא תחולל מהפכה של ממש במשימות חלל עמוקות ורחוקות והיא תאפשר לאסטרונאוטים להגיע למאדים תוך חודשיים בלבד וזאת במקום "הטיול" הרגיל של שנתיים הלוך ושוב באמצעות טכנולוגיית ההנעה הנוכחית.
אגב, המסע למאדים וחזרה בשיטה הרגילה אמור להימשך "רק" כשנה, אבל האסטרונאוטים יאלצו לשהות על המאדים כשנה נוספת לפני שיחזרו לכדור הארץ ולכן יש חשיבות גדולה מאד לקיצור המסע, וזאת עוד מבלי שדיברנו על חשיפה של האסטרונאוטים לקרינת חלל, להיעדר כוח משיכה וללא מעט בעיות רפואיות אחרות, שעלולות לצוץ במהלך מסע כל כך ארוך הרחק מכדור הארץ.
עתיד המסע בחלל תלוי ביכולת שלנו להגיע לעצירות בחלל בצורה מהירה ויעילה יותר ובאופן דומה לכך שבמרוץ המכוניות, פורמולה 1, יש הפסקות לצורך החלפת צמיגים, תדלוק או תיקונים, כך גם במסע ארוך בחלל (למשל למאדים) יש צורך במציאת מקומות בחלל שבהם חלליות יכולות לתדלק, להיטען, לחדש מלאי אספקה או לבצע תחזוקה הכרחית לצורך השלב הבא במסע.
עצירות כאלה, הן מעין תחנות שירות קוסמיות שממוקמות בצורה אסטרטגית, כדי להפוך את הנסיעה הבין-כוכבית ליעילה יותר ואפשרית יותר.
אגב בשפה המקצועית של פורמולה 1, עצירות כאלה נקראות עצירות "בור" (באנגלית pit stops) ובתחום החלל הן נקראות עצירות בור בחלל (celestial pit stops).
מערכת ההנעה כזאת המבוססת על פרצי פלזמה (PPR = Pulsed Plasma Rocket), מפותחת בימים אלה על ידי חברת Howe Industries מאריזונה.
רקטת פלזמה כזאת תהיה מסוגלת גם לשאת חלליות כבדות בהרבה, שיאפשרו להגן על הצוות מקרינת חלל, בצורה טובה ויעילה הרבה יותר.
לסיכום:
למערכת ההנעה החדשה הזאת יש פוטנציאל לחולל מהפכה בטיסות החלל ולעזור לבני אדם להגיע למאדים ביעילות רבה יותר ובסיכון נמוך יותר.
לפעילות של נאסא לאורך השנים, יש השפעה רבה על הכלכלה, על משרות חדשות שנוצרו ועל פיתוחים שהביאו תועלת רבה לאנושות.
בשנת 2019 פעילות נאס"א הניבה כ 64 מיליארד דולר בתפוקה כלכלית כוללת ותמכה ביותר מ-312,000 מקומות עבודה ברחבי ארה"ב.
מעורבותה של נאס"א הובילה לתחייה מחודשת בכלכלת החלל המסחרית של ארה"ב והביאה לרמות חסרות תקדים של השקעות פרטיות וצמיחה, כאשר ב-2021 לבדה הושקעו למעלה מ-15 מיליארד דולר בחברות סטארט-אפ בתחום החלל.
לנאס"א יש גם השפעה בינלאומית והשותפויות שלה משפיעות לטובה על הכלכלה העולמית ואפשר בהחלט לומר שההשפעה הכלכלית של נאס"א חורגת מעבר למספרים. היא מטפחת חדשנות, יוצרת מקומות עבודה ומביאה לשיתוף פעולה עולמי בחקר החלל.
לחצו כאן להצטרפות לרשימת התפוצה שלנו. כך תוכלו לקבל עדכונים מהירים על התפתחויות בשוק.
לחצו כאן להצטרפות לערוץ היוטיוב שלנו ותקבלו סירטונים שלנו על נושאים חמים בשוק ההון.
לחצו כאן להגעה לעמוד הספוטיפיי שלנו.
Comentários