יש מספר וקטורים המשפיעים על תחזית הביקושים לאנרגיה ועל התמהיל של מקורות האנרגיה ובאופן כללי, ניתן לומר שהביקוש הכולל לאנרגיה גדל והולך משנה לשנה, בעיקר מהסיבות הבאות:
מודרניזציה – התפתחויות תעשייתיות וטכנולוגיות שדורשות יותר אנרגיה, כמו למשל כריית ביטקויין, לה נדרשת עוצמה חישובית שצורכת המון חשמל.
אימוץ והטמעת הטכנולוגיה ומודרניזציה בקרב עוד ועוד אוכלוסיות, בעיקר במדינות מתפתחות בהן הצמיחה הכלכלית מהירה מהממוצע, כמו סין והודו.
גידול כללי באוכלוסיה שדורש יותר מזון, יותר מגורים, יותר תחבורה וכו'.
כל הצרכים האלה צורכים אנרגיה.
גידול בכמות התחבורה המסחרית שגדלה עם הצורך בהעברת כמות גדולה יותר של סחורות מחד וניידות אישית (טיסות) גדלה מאידך.
במקביל לגידול הכללי בביקוש, יש שינוי בתחומי הביקוש.
למשל, קצב הגידול בביקוש לאנרגיה לתעשיה יורד והולך עם הזמן, עקב התייעלות ואוטומטיזציה ומאידך קצב הגידול של ביקוש לחשמל, גדל והולך במהירות עקב המעבר למכוניות חשמליות והרחבת הגישה לחשמל אמין במדינות מתפתחות.
צריכת האנרגיה העולמית תגדל מאד באופן יחסי בכלכלות מתפתחות שבהן האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית מהירות יותר מהממוצע העולמי. מומחים מעריכים שסין והודו יהוו כ-50% מגידול הביקוש לאנרגיה בעולם עד 2040 ובאופן כללי, הביקוש לאנרגיה במדינות אלה יהווה כ-70% עד שנת 2050! במקביל, המומחים מעריכים שחלקה של ארה"ב ואירופה בביקוש העולמי לאנרגיה, ירד מכ-30% ב-2021 לכ-20% ב-2050.
במקביל לגידול הכללי בביקושים, תמהיל האנרגיה העולמי ישתנה מאד ויעבור לדלקים שמייצרים פחות פליטות של פחמן דו-חמצני במהלך השימוש בהם (בהשוואה לדלקים פוסיליים מסורתיים כמו פחם, נפט וגז טבעי):
פחם – הביקוש ירד באופן ניכר עקב הזיהום הרב שהוא גורם ואשר מעודד מעבר לדלקים חלופיים במדינות המפותחות. לעומת זאת, במדינות המתפתחות צפוי גידול בשימוש בפחם, מכיוון שלא תהיה להן גישה זמינה לנפט ו/או גז.
אנרגיה ירוקה (בעיקר סולארי ורוח) - תגדל ככל שקצב ההטמעה וההשקעות יאפשרו.
נפט – בטווח הקצר/בינוני צפוי ביקוש יחסית יציב ואף גידול קל, שנובע מגידול בביקושים (למשל גידול בתחבורה מסחרית, גידול בחומרי הזנה לתעשיית הכימיקלים וכו') אך מצד שני, הביקוש לנפט יקטן עקב מעבר למקורות אנרגיה אחרים (כמו רכבים חשמליים).
חשמל – הביקוש יגדל מאד, בעיקר עקב המעבר לרכבים חשמליים ועקב הרחבת הגישה לחשמל אמין במדינות המתפתחות ועוד.
גז – עד שיימצא מקור אנרגיה ירוק או נקי (כגון החלום הרטוב של מימן כחול), הביקוש לגז יגדל משנה לשנה והוא יהווה את עיקר המענה לגידול בביקושים.חשוב לציין שמבין כל מקורות האנרגיה הפוסיליים, גז הוא הכי פחות מזהם ולכן צפוי שעיקר הגידול "החדש" (תחנות כוח שייבנו, הסבת תחנות קיימות וכו') יושג באמצעות גז טבעי, עד שימצאו פתרונות זולים ונקיים יותר בטווח הרחוק.
אנרגיה גרעינית – לא צפוייה לגדול מהותית מכיוון שיש חששות בטיחותיים והתנגדויות של תושבים עקב אסונות עבר.
עוד חשוב לציין שבעוד שממשלות עודדו מאד אנרגיה ירוקה בשנים האחרונות, דונלד טראמפ כבר הודיע שהוא בעד אנרגיה פוסילית (נפט וגז) ונגד הטרנד הירוק ועובדה זאת כבר גרמה לאחרונה לכמה בנקי השקעות וחברות אנרגיה להודיע שהם מתכוונים להוריד את קצב ההשקעה באנרגיה ירוקה.
חשוב גם להבין את האתגרים העיקריים בתחום האנרגיה הירוקה והרחבת השימוש בה:
אגירה - תחום חשוב שעדיין אין לו פתרון הוא אגירת אנרגיה. למשל לשימוש בלילה או כשאין רוח. כיום האגירה היא בעיקר באמצעות מצברי ענק יקרים שלא תמיד זמינים, וגם לא תורמים לאיכות הסביבה בסוף חייהם.
אתגר נוסף הוא הקושי לשמור על יעילות של מערכות אנרגיה ירוקה, כשרוצים להרחיב את השימוש בהן. כלומר בטכנולוגיות שקיימות היום, קשה מאד למערכות אנרגיה ירוקה לשמור על ביצועים טובים ולהישאר יעילות כשיש גידול בעומס וצורך במשאבים רבים יותר ובתפוקה גדולה יותר. בשפה המיקצועית, אומרים שאנרגיה ירוקה היא לא סְקֵלׇבִּילִית (באנגלית NON-SCALABLE) נכון להיום ולכן היא יקרה ולא תמיד זמינה למימוש. למשל, אם רוצים להכפיל את תפוקת האנרגיה של שדה סולארי, יש צורך להכפיל פיזית את שטח השדה וזאת לעומת תחנת כוח שפועלת על נפט וגז, שאפשר להכפיל את התפוקה בה, "בקלות" יחסית (למשל) על ידי הוספת טורבינה חדשה, כלומר ללא צורך בהרחבה מהותית של שטח תחנת הכוח, כמו במקרה של שדה סולארי.
שינוע החשמל הוא גם אתגר לא פשוט, מכיוון שאנרגיה סולארית דורשת שטחים נרחבים, במקרים רבים היא תמוקם במרחק ניכר ממרכזי האוכלוסיה (כמו בישראל שבה רוב התפוקה הסולארית הוא בנגב). עובדה זו דורשת תשתיות שינוע חדשות ויקרות על מנת להוביל את החשמל המופק ממיקום השדה הסולארי למרכזי האוכלוסיה.
להלן תרשים המציג את התחזית לתמהיל מקורות האנרגיה הצפוי עד שנת 2050:
לסיכום, אנרגיה פוסילית ובעיקר גז טבעי ימשיכו להיות איתנו עוד שנים רבות, מהסיבות הבאות:
גידול הולך וגובר בביקוש העולמי לאנרגיה, בעיקר מצד המדינות המתפתחות.
יכולת גידול מוגבלת באנרגיה ירוקה עקב חסמי יעילות, אגירה ושינוע.
גז טבעי הוא הנקי ביותר יחסית לשאר מקורות האנרגיה הפוסילית.
חשש ציבורי מובנה מאנרגיה גרעינית
שימוש מסחרי במימן כחול (או מקור מהפכני אחר) אינו נראה באופק.
הסביבה הגיאו-פוליטית
בראייה כללית יותר, אוסיף שאנרגיה ונתיבי סחר הם שני המנועים שמניעים יותר מכל את הגיאו-פוליטיקה העולמית, כשכל צד מנסה "לאכול מהעוגה" כמה שיותר, למשל:
לאחר מלחמת העולה השניה, חולק העולם לשני מחנות: גוש המערב בהובלת ארה"ב וגוש המזרח בהובלת בריה"מ. ארה"ב פעלה לבסס את שליטתה הביטחונית והכלכלית בעולם באמצעות הקמת גופים ותהליכים גלובליים שהיא בעיקר שולטת בהם (או לפחות יש לה בהם זכות וטו) כמו ברית נאטו, האו"ם, הדולר כמטבע הבינלאומי המוביל, בריתות מסחר ועוד.
שליטת ארה"ב בעולם התחזקה והלכה לאחר נפילת בריה"מ כשבמקביל סין התפתחה מבחינה כלכלית ותלות המערב בה בשילוב של בריתות עם רוסיה ומתנגדות אחרות לארה"ב, גרמו לארה"ב להרגיש איום על שליטתה הגלובלית.
לפיכך, הסדר העולמי החדש שארה"ב מנסה ליישם עם הסכמי אברהם וצירוף סעודיה, נועד בראש ובראשונה לשמר את שליטת ארה"ב ע"י צירוף האנרגיה של המזרח התיכון לצד המערב ובעיקר לטובת אירופה שרעבה לאנרגיה ומאידך מניעת אנרגיה לסין.
אבן חשובה מאד בפאזל של הסדר העולמי החדש יהיה העברת מרכז הכובד של הייצור העולמי מסין להודו וצירוף הודו לברית המערב (כרגע הודו מעדיפה להישאר נייטראלית ולרקוד על כל החתונות).
האינטרס של גוש "הרעים" שכולל את סין, רוסיה, איראן ואחרות הוא להחליש את המערב וזו הסיבה העיקרית למלחמות של השנים האחרונות בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה האיזורית שאנו (ויש האומרים העולמית..) בעיצומה, נועדו בעיקר למנוע מארה"ב לממש את החזון שלה.
מעבר למנועים הביטחוניים והכלכליים שארה"ב כבר שולטת בהם עולמית, נוצר בשנים האחרונות מנוע גלובלי שלישי: כוח הדיגיטל.
האינטרנט נראה "חופשי" אך בעצם נשלט ע"י מספר קטן של חברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט, מטא (לשעבר פייסבוק) וכו' שבעצם יש להן כוח השפעה עצום על הנרטיב בכל תחום (שיכול גם לגרום להפיכות שלטוניות כפי שראינו בלא מעט מקרים), כוח כלכלי עצום (גדול מהרבה מדינות) ויחסית עצמאי (ביטקוין כתחליף לדולר)... כוח הדיגיטל רק ילך ויתעצם באופן אקספוננציאלי עם התקדמות האינטליגנציה המלאכותית (AI) וטכנולוגיות אחרות.
וקטור הדיגיטל מדאיג מאד את הממשלות שרואות בו איום על יציבותן ולכן הן מנסות לרסן (ואף לנסות לפרק) אותו באמצעות רגולציה.
אילון מאסק מבין את הפוטנציאל היטב ולכן משקיע את כל הונו ומרצו בנסיון להוביל את הוקטור הדיגיטלי, באמצעות שליטה בחלל, רשת לווינים שתקיף את העולם, טלפון חדשני לוויני שיאפשר תקשורת זמינה וזולה מכל מקום, רשתות חברתיות (טוויטר) ועוד.
הברית החדשה שנולדה בין טראמפ לאילון מאסק תשנה את העולם!!
זו ברית אסטרטגית בין מוביל העולם בוקטורים הביטחוני והכלכלי לבין מובילי העולם בוקטור הדיגיטל (מאסק ויתר מובילי הטכנולוגיה שרובם ממילא אמריקאים וכבר ממהרים להצטרף לברית שלו עם טראמפ). זו תהיה שליטה עולמית אולטימטיבית ומלאה מכל בחינה שהיא, צבאית, כלכלית ודיגיטלית שקשה לצפות את השלכותיה, שחלקן טוב וחלקן יכול להיות בעייתי מאד.
שליטה זו אף מתחדדת ומודגשת יותר, עקב כישלון המחנה הנגדי כמו רוסיה, סין, איראן ואחרות מבחינה צבאית וכלכלותיהן הקורסות.
עד לפני כמה שנים חשבתי שימיה של ארה"ב כמובילת העולם ספורים ונראה שתוחלף על ידי סין תוך כמה עשורים, אך עכשיו אני נוטה לחשוב שארה"ב תמשיך להוביל את העולם בדורות הבאים ואחיזתה אפילו תתחזק, בעוד מדינות ציר הרשע מאבדות מומנטום.
ישראל במרכז המפה העולמית
אם נדע לפתור את המחלוקות הפנימיות בינינו, לישראל יש את כל הנתונים להצליח מאד בסדר העולמי החדש:
אנחנו חזקים בביטחון ומהווים המוצב הקדמי של ארה"ב (ביטחון פיזי)
אנחנו חזקים מאוד אנרגטית עקב מאגרי הגז (ביטחון אנרגטי)
אנחנו חזקים מאוד בטכנולגיה וחדשנות, כולל הייטק, חקלאות (ביטחון מזון), התפלת מים (ביטחון מים) וטכנולוגיות אחרות שחסרות לרבים בעולם.
גיאוגרפית אנחנו במרכז העולם, על הציר בין המזרח התיכון לאירופה הרעבה לאנרגיה וסחורות שתגענה מהמזרח.
בן ויינברגר הוא איש הייטק, יועץ, יזם ומשקיע. היה בעברו בכיר בחברת אמדוקס ומנכ"ל של מספר חברות (פרטיות וציבורית) וכיום יועץ ומשקיע בהייטק, במקביל להשקעות בשוק ההון ונדל"ן בארץ ובחו"ל.
לחצו כאן להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של נאוויטס.
לחצו כאן להצטרפות לרשימת התפוצה שלנו. כך תוכלו לקבל עדכונים מהירים על התפתחויות בשוק.
לחצו כאן להצטרפות לערוץ היוטיוב שלנו ותקבלו סירטונים שלנו על נושאים חמים בשוק ההון.
לחצו כאן להגעה לעמוד הספוטיפיי שלנו.
コメント